באופן כללי הולטר אק"ג הינו אחד מהכלים העומדים לרשותו של קרדיולוג הילדים בתהליך האבחון או הטיפול בהפרעות קצב מולדות, במחלות לב נרכשות ובמצבים פתולוגים אחרים.

בין האינדיקציות הנפוצות לביצוע הולטר אק"ג בילדים ניתן למנות את הבאים:

אירועים של דופק מהיר או חזק (פלפיטציות)

אירועים של איבוד הכרה (סינקופה) או קדם-איבוד הכרה (פרהסינקופה)

אירועים החשודים כפרכוס

מומי לב מולדים הנמצאים באסוציאציה עם הפרעות קצב או הולכה (כגון: CONGENITAL CORECTED TGA, אנומליה ע"ש אבשטיין ונוספים)

אירועים חוזרים של דופק לא סדיר

אירועי חולשה וסחרחורת

סיפור משפחתי של הפרעות קצב או הולכה מולדות בקרוב מדרגה ראשונה

שימוש בתרופות מסוימות העלולות לפגוע בפעילות הלבבית

​

בכל אחד מן המקרים הנ"ל, ולעיתים גם במצבים נוספים, יפנה קרדיולוג הילדים את המטופל לביצוע הבדיקה, תוך ציון אורך הזמן המבוקש (24, 48 או 72 שעות). בחלק מהמקרים תהיה הבדיקה מרכיב אחד מתהליך אבחון רחב יותר הכולל בדיקות קרדיאליות נוספות כארגומטריה (מבחן מאמץ), הולטר לחץ דם, קרדיו-ביפר, השתלת התקן מעקב ורישום ארוך טווח ואמצעים נוספים

לאור ריבוי האמצעים העומדים לרשותינו כיום בתחום קרדיולוגית הילדים, חשוב ומומלץ לבחור קרדיולוג ילדים אחד אשר ינהל את התהליך בצורה מסודרת ומבוקרת עמ"נ לוודא שהתהליך אכן מבוצע באופן מושכל ויעיל.

אולי זה המקום לציין ולהדגיש - כי כמו בכל ניהול של הליך רפואי מורכב, יש הרבה פעמים מקום ואף מומלץ לקבל יותר מחוות דעת בודדה בנושא הבדיקות הדרושות לבירור מיטבי,  אך יש להקפיד כי כל שלב של ישנו רק CASE MANAGER אחד הרואה במבט-על הן את המטופל והן את תוצאות הבדיקות ומרכז את ניהול התהליך

מטרת המרכזית של בדיקת ההולטר אק"ג היא "לתפוס" הפרעות בקצב הלב שנמשכות זמן קצר, כמה שניות או דקות, או מופיעות בתדירות נמוכה יחסית. הפרעות מהסוג הזה קשה לעיתים לגלות בתרשים אק"ג רגיל שנמשך רק כמה דקות ונעשה לרוב במרפאה או בבית חולים.

במהלך הבדיקה חשוב לתעד ביומן איזו פעילות נעשית והאם הופיעו התסמינים שבגללם ניתנה ההפניה לבדיקה, למשל תחושה של דפיקות לב, חולשה או סחרחורות. כשמופיע אחד התסמינים האלה, יש לתאר אותו, לציין כמה זמן הוא נמשך ובאיזו שעה הוא התרחש. כמו כן יש לתאר את הפעילות שנעשתה באותו הזמן

כאשר יודעים מתי הייתה תחושה של דפיקות לב או של סחרחורת, אפשר לבדוק ברישומים האם באותו הרגע הלב תיפקד בצורה תקינה מהבחינה החשמלית או שהוא תיפקד באופן לקוי.

הכנות לבדיקה

אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת בדיקת הולטר ילדים אק"ג

למרות השימוש במדבקות גוף, בילדים אנו מקפידים תמיד לתת סט נוסף של מדבקות עמ"נ לאפשר להורים ולילד להתקלח או לרחוץ חלקי גוף לפי צורך, מבלי לקטוע את הבדיקה

:תהליך החיבור למכשיר

ברוב המקרים החיבור למכשיר יבוצע ע"י טכנאי רפואי ייעודי, אשר ילווה את תהליך ההרכבה בהסבר מסודר, הן לילד והם למשפחה המלווה.

את מכשיר ההקלטה עצמו ניתן לחבר במנשא מיוחד לבגדים (מכנסיים, חולצה וכו') או להצמיד אותו לגוף באמצעות רצועות

כדי להבטיח הפקה של פלט נקי ואיכותי, לעיתים יש צורך להכין את אזור ההדבקה באמצעות ניקוי העור באלכוהול או חומר ניקוי/חיטוי אחר, וכן אצל נערים מתבגרים בעלי חזה שעיר ייתכן שיהיה צורך לגלח חלק משערות החזה

מכשיר ההולטר נשאר מחובר לאלקטרודות למשך כל תקופת הבדיקה, ובפרק זמן זה חשוב שהמטופל יקיים אורח חיים שיגרתי, ולא ישכב במיטה או יהיה במנוחה עקב הבדיקה, שכן מטרת הבדיקה היא לבחון את הפעילות הלבבית ב"תמונת אמת" אשר משקפת ככל הניתן את אורח החיים של הילד. כך לדוגמא – ילד שהינו ספורטאי פעיל במסגרת סדורה, מומלץ שיבצע את הבדיקה ביום בו הוא משתתף באימון באופן פעיל ורגיל. כך יתקבל מידע אמיתי ומדוייק ככל שניתן על תפקוד הלב השיגרתי ועל הפעילות החשמלית גם במצבים אילו

בתום הבדיקה ינתק איש צוות רפואי את המכשיר מהילד, ושילח אותו לפריקה ולפענוח

תהליך זה אורך בד"כ מספר ימים

חשוב לציין כמובן כי הבדיקה אינה מכאיבה, אינה מלווה בתופעות כלשהן, ואינה משפיעה על פעילות הלב או הגוף בכל צורה שהיא

יש נבדקים שחשים אי־נוחות קלה בשל הצורך להשאיר את המכשיר צמוד לגוף במשך שעות רבות או במהלך השינה. לבדיקה עצמה אין כמובן השפעה על הרגשת המטופל או על יכולות התפקוד השונות