top of page

אקו לב עובר - מדריך למשתמש

הלב הינו האיבר אשר מעורב בשכיחות הגבוהה ביותר בהתפתחות לא תקינה והיווצרות של מומים מבניים בשלב ההריון. שיעור מומי הלב המולדים עומד כיום על מעט פחות מ-1% באוכלוסיה הכללית, עם התפלגות רחבה בין קבוצות סיכון שונות.

בין המומים העובריים השכיחים ביותר ניתן למנות פגמים (או "חורים") במחיצות הלב, פגמים במסתמי הלב, והתפתחות של תקינה של כלי הדם הגדולים אשר נככנסים ויוצאים מהלב.

אקו לב עובר הינה בדיקת עלקול (ULTRASOUND) מכוונת להערכה מקיפה של מבנה ותפקוד לב העובר.

היא נקראת גם אקוקרדיוגרפיה עוברית או אקו-דופלר עוברי והיא בדיקה המאפשרת המאפשרת לבדוק את המבנה לב העובר ואת תפקודו בפירוט רב הרבה יותר מאשר בדיקות אולטרסאונד שירגתיות בהריון, כולל סקירות מערכות.

במהלך הבדיקה מתמקד הרופא המבצע בהערכה סגמנטאלית של מבני הלב השונים, כלי הדם הנכנסים והיוצרים ממנו, מיקומו של הלב בבית החזה, התפקוד של חלקי הלב השונים, ומעריך גם את הקצב והמקצב של הלב העוברי.

זיהוי מוקדם של בעיות מבניות, תפקודיות או חשמליות בלב העובר מאפשר במקרים מסויימים טיפול מהיר, כבר בשלב העוברי, בבעיות אילו, מגדיל את סיכויי ההישרדות, ומקטין את הסיכון להתפתחות של נזקים עובריים עקיפים בעוברים הסובלים ממומי לב מולדים.

אילו נשים זקוקות להערכה מכוונת של אקו לב עובר בצפון?

חשוב לציין כי לא כל אשה זקוקה לעבור בהריון בדיקת אקו לב עובר.

זוהי לא בדיקה שגרתית בהריון, ומבוצעת רק כאשר עולה חשד למום בלב או שקיים סיכון מוגבר למום לבבי.

באופן כללי ניתן לתת "כלל אצבע" האומר כי אנו ממליצים על בדיקת אקו לב עובר במצבים בהם הסבירות להתפתחות של מום לבבי מולד גדולה מהסיכון היחסי בכלל האוכלוסיה.

במצבים מסויימים אילו, קיימות הנחיות מקובלות בקהילה הרפואית/מדעית למתן אינדיקציה לביצוע של אקו לב עובר.

ככלל, ניתן לחלק מצבים אילו לשתי קבוצות עיקריות, המכילות ביחד את כלל ההתוויות לביצוע של אקו לב עובר במהלך ההריון והן כוללות –​

* סיבות עובריות

* סיבות אימהיות

סיבות עובריות לביצוע של אקו לב עובר

* מצבים בהם יש חשד למום לב בעובר העולה בסקירת מערכות (מוקדמת או מאוחרת).

* בדיקת שקיפות עורפית לא תקינה (כאשר נמדדת עובי של מעל ל־3 מילימטר).

* מום מבני או אנומליה מבנית בעובר.

* חשד להפרעה כרומוזומלית.

* בצקת כללית בעובר (הידרופס).

* פוליהידרמניון (כאשר יש ריבוי פתולוגי של מי שפיר)

* הריון תאומים מונוכוריוניים-מונואמיניוטיים (תאומים זהים)

* מצבי  IUGR(הפרעה משמעותית בגדילת עובר תוך־רחמית)

* עורק טבורי יחיד (SUA)

* סיפור משפחתי של מום לבבי מולד בקרוב משפחה מדרגה ראשונה

סיבות אימהיות לביצוע של אקו לב עובר

* מום לבבי אימהי

* היסטוריה משפחתית של מומי לב מולדים בקרוב משפחה מדרגה ראשונה

* מחלה אימהית סיסטמית המעלה את הסיכון למום לב מולד בעובר (מחלות אוטואימוניות, סכרת וכו')

* מחלה זיהומית של האם העלולה לפגוע בעובר (פרוו וירוס, RUBELLA וכדומה)

* מחלה פרכוסית של האם המטופלת בתרופות אנטיאפילפטיות מסויימות

* מחלה פסיכיאטריות כולל דיכאון, מחלה בי-פולארית וכדומה

* שימוש בתרופות מסויימות במהלך ההריון כולל תרופות בעלות פרופיל בטיחותי גבוה אך בעלות פוטנציאל טרטוגני.

מהו שבוע ההריון בו מבוצעת הבדיקה?

חלון הזמן האופטימאלי לביצוע הבדיקה הינו בשבוע 22-24 להריון.

זהו שבוע בו ישנה בד"כ כמות טובה של מי שפיר אשר מאפשרת הדמיה אקוסטית טובה שכן גלי העלקול עוברים טוב יותר בתווף הנוזלי מאשר במוצק, ועדיין לא הולמה התגרמות מלאה של עצמות כלוב בית החזה, העוטפות של הלב, וניתן לקבל הדמיה טובה גם דרכן. עם זאת חשוב לציין כי ניתן לבצע את הבדיקה גם בשבועות מוקדמים יותר – כאשר קיימת אינדיקציה ספציפית כגון חשד להפרעת קצב או הולכה, מום מבני מורכב וכו'.

אילו רופאים מבצעים את הבדיקה אקו לב עובר בצפון?

אקו לב עובר מבוצעת לרוב על ידי קרדיולוג ילדים מומחה אשר עבר השתלמות ייעודית בתחום העוברי.

מהי טכניקת ביצוע הבדיקה והאם ביצוע הבדיקה מסכן או פוגע בעובר?

זוהי בדיקת עלקול (אולטרסאונד) חיצונית, אשר מתבצעת בגישה בטנית ברוב המקרים. לא קיים סיכון מוכר לאם או לעובר בביצוע הבדיקה.

האם כל מומי הלב המולדים ניתנים לגילוי באקו לב עוברי?

כמו בחיים, בהם לא הכל שחור או לבן, גם כאן ישנו תחום אפור, והתשובה לשאלה זו הינה לא.

הדבר נכון בייחוד בנוגע למומי לב קלים יותר כמו חורים קטנים במחיצה שבין החדרים או בעליות הלב. בין המומים הנוספים שאבחונם בעייתי ניתן למנות גם  COARCTATION OF AORTA (היצרות של אבי העורקים), ואמונליות של ורידי הריאה.

חשוב לציין כי קיימים מומים ובעיות בתפקוד הלב (קרדיומיופטיות) היכולים לבוא לידי ביטוי בשלבים יותר מאוחרים של ההריון או אפילו רק לאחר הלידה.

עם זאת, בטכנולוגיות הקיימות כיום, וכאשר הבדיקה מבוצעת על ידי מומחה מיומן בתחום – הסבירות לגלות הפרעות או מומי משמעותיים הינה גבוהה מאד

מה עושים במידה ואכן התגלה מום לבבי בבדיקה?

במקרה שכזה מומלץ להשלים לייעוץ מקיף הכולל מלבד הערכה של קרדיולוג ילדים מומחה גם ייעוץ גנטי מסודר ע"י מומחה למחלות גנטיות מיילדותיות, וכן רופא נשים מומחה המרכז את כל המידע ומגבש אותו לכלל המלצה לגבי המשך ההריון.

חשוב לציין כי בחלק מהבעיות הלבביות של העובר ניתן לטפל עוד ברחם (בעזרת נטילת תרופות על־ידי האם). במקרים אחרים יהיה צורך לדבר על מהלך חיים עתידי והפרוגנוזה של המום שהתגלה, וכן לבחון את הצורך בטיפולים פולשניים כגון צינתור לבבי או ניתוח לב פתוח אשר להם עשויים להזדקק העובר/רית לאחר הלידה.

bottom of page