top of page

מהי בדיקת הולטר ילדים אק"ג?

הולטר ילדים אק"ג המכונה גם אלקטרוקרדיוגרם רציף הינה בדיקה לא פולשנית בה מנוטרים הקצב והמקצב הלבביים ומופק רישום מתועד מתמשך של כלל הפעילות החשמלית הלבבית למשך תקופת הבדיקה הנעה בד"כ בין 24 ל-48 שעות (אך יכולה באינדיקציות מסויימות להימשך אף יותר)

מבחינה טכנית מחובר מכשיר קטן שנישא על חגורה או בכיס הילד ואשר ממנו יוצאות אלקטרודות המחוברות ע"י מדבקות מיוחדות למספר נקודות ספציפיות בבית החזה של הילד, הנעות בין 3 (הנפוץ) ל-12 נקודות שונות.

שמה של הבדיקה נובע משמו של מפתח המכשיר הראשון - הפיזיקאי האמריקני נורמן הולטר - אשר פיתח את המכשיר הראשון בשנות ה-50 של המאה הקודמת

בעת השימוש במכשיר נוצר רישום רציף של קצב הלב ומאפייני ההולכה החשמלית הקרדיאלית במשך 24 שעות (או יותר), אשר מועבר עם סיום הבדיקה לעיבוד ממוחשב ע"י תוכנת פענוח מיוחדת. בזמן הרישום נאסף המידע על מספר פעימות הלב (הנע בד"כ בילדים בין 100,000-200,000 פעימות ביממה!) , על קצב הפעימות, הסדירות של הן, והפיזור היחסי בחלקי היממה השונים. במקביל מבצע מפענח הבדיקה עיבוד של הנתונים והפקה של מידע מפורט יותר על דרך מערכת ההולכה החשמלית של הלב ועל איפיונים ספציפיים בתוכה היכולים להיות קשורים לפתולוגיות או אנומליות לבביות

מטרת הבדיקה היא כאמור לאבחן ולאפיין הפרעות קצב בילדים או איוושה לבבית, אך יש לזכור שלא כל הפרעות הקצב מופיעות באופן יום יומי. שישנן הפרעות קצב שמופיעות לעיתים רחוקות, כמו פעם בשבוע או פעם בחודש ואפילו פעם בכמה שנים, ואז בדיקת הפעימות ביום מסוים עלולה "לפספס" את ההפרעות.

מהן האינדיקציות לביצוע של בדיקת הולטר ילדים?

באופן כללי הולטר אק"ג הינו אחד מהכלים העומדים לרשותו של קרדיולוג הילדים בתהליך האבחון או הטיפול בהפרעות קצב מולדות, במחלות לב נרכשות ובמצבים פתולוגים אחרים.

בין האינדיקציות הנפוצות לביצוע הולטר אק"ג בילדים ניתן למנות את הבאים:

אירועים של דופק מהיר או חזק (פלפיטציות)

אירועים של איבוד הכרה (סינקופה) או קדם-איבוד הכרה (פרהסינקופה)

אירועים החשודים כפרכוס

מומי לב מולדים הנמצאים באסוציאציה עם הפרעות קצב או הולכה (כגון: CONGENITAL CORECTED TGA, אנומליה ע"ש אבשטיין ונוספים)

אירועים חוזרים של דופק לא סדיר

אירועי חולשה וסחרחורת

סיפור משפחתי של הפרעות קצב או הולכה מולדות בקרוב מדרגה ראשונה

שימוש בתרופות מסוימות העלולות לפגוע בפעילות הלבבית

בכל אחד מן המקרים הנ"ל, ולעיתים גם במצבים נוספים, יפנה קרדיולוג הילדים את המטופל לביצוע הבדיקה, תוך ציון אורך הזמן המבוקש (24, 48 או 72 שעות). בחלק מהמקרים תהיה הבדיקה מרכיב אחד מתהליך אבחון רחב יותר הכולל בדיקות קרדיאליות נוספות כארגומטריה (מבחן מאמץ), הולטר לחץ דם, קרדיו-ביפר, השתלת התקן מעקב ורישום ארוך טווח ואמצעים נוספים

לאור ריבוי האמצעים העומדים לרשותינו כיום בתחום קרדיולוגית הילדים, חשוב ומומלץ לבחור קרדיולוג ילדים אחד אשר ינהל את התהליך בצורה מסודרת ומבוקרת עמ"נ לוודא שהתהליך אכן מבוצע באופן מושכל ויעיל.

אולי זה המקום לציין ולהדגיש - כי כמו בכל ניהול של הליך רפואי מורכב, יש הרבה פעמים מקום ואף מומלץ לקבל יותר מחוות דעת בודדה בנושא הבדיקות הדרושות לבירור מיטבי,  אך יש להקפיד כי כל שלב של ישנו רק CASE MANAGER אחד הרואה במבט-על הן את המטופל והן את תוצאות הבדיקות ומרכז את ניהול התהליך

מטרת המרכזית של בדיקת ההולטר אק"ג היא "לתפוס" הפרעות בקצב הלב שנמשכות זמן קצר, כמה שניות או דקות, או מופיעות בתדירות נמוכה יחסית. הפרעות מהסוג הזה קשה לעיתים לגלות בתרשים אק"ג רגיל שנמשך רק כמה דקות ונעשה לרוב במרפאה או בבית חולים.

במהלך הבדיקה חשוב לתעד ביומן איזו פעילות נעשית והאם הופיעו התסמינים שבגללם ניתנה ההפניה לבדיקה, למשל תחושה של דפיקות לב, חולשה או סחרחורות. כשמופיע אחד התסמינים האלה, יש לתאר אותו, לציין כמה זמן הוא נמשך ובאיזו שעה הוא התרחש. כמו כן יש לתאר את הפעילות שנעשתה באותו הזמן

כאשר יודעים מתי הייתה תחושה של דפיקות לב או של סחרחורת, אפשר לבדוק ברישומים האם באותו הרגע הלב תיפקד בצורה תקינה מהבחינה החשמלית או שהוא תיפקד באופן לקוי.

הכנות לבדיקה

אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת בדיקת הולטר ילדים אק"ג

למרות השימוש במדבקות גוף, בילדים אנו מקפידים תמיד לתת סט נוסף של מדבקות עמ"נ לאפשר להורים ולילד להתקלח או לרחוץ חלקי גוף לפי צורך, מבלי לקטוע את הבדיקה

:תהליך החיבור למכשיר

ברוב המקרים החיבור למכשיר יבוצע ע"י טכנאי רפואי ייעודי, אשר ילווה את תהליך ההרכבה בהסבר מסודר, הן לילד והם למשפחה המלווה.

את מכשיר ההקלטה עצמו ניתן לחבר במנשא מיוחד לבגדים (מכנסיים, חולצה וכו') או להצמיד אותו לגוף באמצעות רצועות

כדי להבטיח הפקה של פלט נקי ואיכותי, לעיתים יש צורך להכין את אזור ההדבקה באמצעות ניקוי העור באלכוהול או חומר ניקוי/חיטוי אחר, וכן אצל נערים מתבגרים בעלי חזה שעיר ייתכן שיהיה צורך לגלח חלק משערות החזה

מכשיר ההולטר נשאר מחובר לאלקטרודות למשך כל תקופת הבדיקה, ובפרק זמן זה חשוב שהמטופל יקיים אורח חיים שיגרתי, ולא ישכב במיטה או יהיה במנוחה עקב הבדיקה, שכן מטרת הבדיקה היא לבחון את הפעילות הלבבית ב"תמונת אמת" אשר משקפת ככל הניתן את אורח החיים של הילד. כך לדוגמא – ילד שהינו ספורטאי פעיל במסגרת סדורה, מומלץ שיבצע את הבדיקה ביום בו הוא משתתף באימון באופן פעיל ורגיל. כך יתקבל מידע אמיתי ומדוייק ככל שניתן על תפקוד הלב השיגרתי ועל הפעילות החשמלית גם במצבים אילו

בתום הבדיקה ינתק איש צוות רפואי את המכשיר מהילד, ושילח אותו לפריקה ולפענוח

תהליך זה אורך בד"כ מספר ימים

 

חשוב לציין כמובן כי הבדיקה אינה מכאיבה, אינה מלווה בתופעות כלשהן, ואינה משפיעה על פעילות הלב או הגוף בכל צורה שהיא

יש נבדקים שחשים אי־נוחות קלה בשל הצורך להשאיר את המכשיר צמוד לגוף במשך שעות רבות או במהלך השינה. לבדיקה עצמה אין כמובן השפעה על הרגשת המטופל או על יכולות התפקוד השונות

הולטר ילדים - תוצאות הבדיקה

פלט הבדיקה עובר למעשה 2 תהליכי בסיסיים בשלב הפענוח

הראשון הינו פריקה דיגיטאלית של נתוני המכשיר כפי שנרשמו, והשני הינו פענוח התרשימים, ניתוח הקצב והמקצב הלבביים ואיתור ואיפיון של הפרעות קצב או הולכה

תשובה תקינה לבדיקת הולטר מעידה שלא נצפו הפרעות חריגות בקצב או במקצב הלב במהלך הבדיקה

כאשר התשובה אינה תקינה - ישנו מגוון רחב של ממצאים לא תקינים שניתן לגלות בבדיקת הולטר לב. הממצאים האלה נעים בין הפרעות קצב פשוטות ושכיחות, שהן חסרות משמעות רפואית, לבין בעיות משמעותיות בפעולת הלב - כמו הפרעה בהספקת הדם ללב או הפרעות משמעותיות בהולכת החשמל בלב ובקצב הלב - שמחייבות המשך בירור וטיפול

לכן, יש חשיבות רבה לקיום משוב מסודר עם קרדיולוג ילדים המטפל על תוצאות הבדיקה ועל המשמעות שלהן, במידה ויש

עיצוב ללא שם.jpg
bottom of page